המאבק על תשואות הסטייבל-קוין נתקע סביב חוק CLARITY Act על רקע התנגדות הבנקים בארה״ב

מאבק על תשואות (yield) של סטייבלקוינים בארה״ב מעכב את חוק CLARITY, הצעת חוק מרכזית שמעצבת את מבנה שוק הקריפטו. הבנקים מזהירים שאם יורשו ל-stablecoins לתשלומים לשלם לבעלי המטבע “תשואה כמו פיקדון”, הדבר עלול לגרום לזרימה החוצה של עד כ-$6 טריליון מפיקדונות, מה שילחץ על מימון הבנקים ועל זמינות האשראי. בצד הקריפטו טוענים שמי שמחזיק כסף (savers) צריך לקבל תשואה שנוצרת מנכסי הרזרבה של הסטייבלקוין—בדומה לאופן שבו קרנות שוק הכסף מעבירות הכנסות למשקיעים. בסוף יוני 2026 המאבק התעצם: Coinbase אמרה שהיא כבר לא תומכת בכיוון הנוכחי של CLARITY, יו״ר ועדת הבנקאות של הסנאט, טים סקוט (Tim Scott), דחה את ה-markup, ונשיא טראמפ תקף את לובינג הבנקים נגד תשואות סטייבלקוין—באומרו שזה מערער את חוק הסטייבלקוין שעליו הוא חתם. המחלוקת נובעת ממסגרת GENIUS Act שנחתמה ב-2025, אשר כיום אוסרת על סטייבלקוינים לתשלומים לשלם ריבית/תשואה כאשר המנפיקים שומרים לעצמם את הכנסות הרזרבה; ו-CLARITY מציע פשרה שתאסור תשואה פסיבית/בטלה אך תאפשר פרסים מוגבלים על בסיס פעילות. ההערכות שונות מאוד. איגוד הבנקאים האמריקאי (ABA) צופה עקירה גדולה של פיקדונות (עד כ-$6.6 טריליון בתרחיש בוגר ללא חיכוך), בעוד שהערכת ה-CEA בבית הלבן טוענת שההשפעה קטנה בהרבה (~$2.1 מיליארד), בטענה שחלק ניכר מהביקוש לסטייבלקוינים קשור למסחר בקריפטו ולצרכים של דולרים מחוץ לחופים. אם המחוקקים לא יוכלו לפתור את סעיף התשואה של הסטייבלקוין, ייתכן ש-CLARITY תמות בקונגרס הזה, והנושא יעבור לרגולטורים ולבתי משפט.