בוליביה בוחנת את השימוש ב-USDT לתשלומים מפוקחים על רקע דולריזציה סמויה

בוליביה בוחנת האם ניתן להוסיף את USDT למערכת התשלומים המוסדרת שלה לצד הבוליביאנו והדולר האמריקאי. למרות שנכסי קריפטו מותרים, עדיין אין להם מעמד של הילך חוקי, והגורמים הרשמיים אומרים שאין עדיין מסגרת פיקוח ברורה. הדוח מקשר כל השקה ל“דולריזציה סמויה” (stealth dollarization), שבה אזרחים וסוחרים פונים תחילה ל-stablecoins צמודי דולר בתקופות של מחסור במטבע, ורק לאחר מכן הרגולטורים מנסים למסד את ההסדר. פעילות הנכסים הווירטואליים של בוליביה זינקה ביותר מ-630% משנה לשנה לכ-430 מיליון דולר לאחר שנפתחו ערוצי תשלום אלקטרוניים לנכסים וירטואליים. לפי הדיווחים, נפחי המסחר עלו מ-46.5 מיליון דולר (מחצית 1 של 2024) ל-294 מיליון דולר (מחצית 1 של 2025). המאמר משווה זאת לניגריה, שם מחקר של ה-IMF מצביע על היחלשות הנאירה, אינפלציה גבוהה וגישה מוגבלת למטבע חוץ (FX) כגורמים לשימוש ב-stablecoins צמודי דולר—ובמקביל מזהיר כי אימוץ כבד של stablecoins עלול להחליש את העברת המדיניות המוניטרית המקומית ולהפחית את הביקוש למטבע המקומי. לסוחרים, זו בעיקר אינדיקציה רגולטורית ואות לאימוץ של USDT, ולא זרז ישיר למחיר. אם בוליביה תמסד גישה לבנקים/בורסות, ייתכן שהנזילות והשימוש ב-USDT ישתפרו; אם הרשויות יגבילו מאוחר יותר את ההצטרפות (onboarding), הפעילות עשויה לעבור לערוצים פחות נראים, וכך ישתנו סיכוני מבנה שוק ה-stablecoins.