חוק CLARITY נתקע, ולומיס מאשימה את הדמוקרטים בחסימת ההגנות על קריפטו
הסנאטורית סינת'יה לאמיס האשימה את הדמוקרטים בסנאט בחסימת CLARITY Act, אף שלדבריה הצעת החוק כוללת הוראות שנועדו להחמיר את הענישה על הפרות הקשורות לקריפטו, להסדיר את החזקת נכסי הלקוחות, לחייב בורסות בגילוי מידע ולקבוע אמצעי הגנה על הון. הצעת החוק הייתה גם יוצרת מסגרת רגולטורית לבורסות של סחורות דיגיטליות, כאשר תחומי פיקוח מסוימים היו מתחלקים בין CFTC ל-SEC.
CLARITY Act נכשלה בהצבעה פרוצדורלית בסנאט ב-15 בספטמבר 2026, בתוצאה של 49–50. כדי להתקדם נדרשו לה 60 קולות. הדמוקרטים אומרים כי כללים אתיים שטרם הוסדרו וחששות רגולטוריים אחרים—ולא התנגדות להגנות צרכניות מסוימות—היו בין הסיבות להצבעתם נגד. ההצבעה הפרוצדורלית לא הייתה הצבעה נפרדת על כל סעיף, והצעת החוק לא הפכה לחוק.
שבעה סנאטורים דמוקרטים הביעו עניין בחידוש המשא ומתן, אך עד 23 באוקטובר לא הודיעו מנהיגי הסנאט על הצבעה חדשה. כל ניסיון להחיות את הצעת החוק יצריך קואליציה של 60 קולות. עבור סוחרי קריפטו, עיכוב CLARITY Act פירושו שהאי-ודאות בנוגע לכללי מבנה השוק בארה״ב נמשכת. ההשפעה המיידית מוגבלת, אך הסכם דו-מפלגתי עתידי עשוי להשפיע על עמידת הבורסות בדרישות הרגולציה ועל הגנת המשקיעים.
Neutral
החדשות ניטרליות עבור שוקי הקריפטו, משום שהן מדווחות על נסיגה בתהליך החקיקה ולא על כלל חדש או שינוי מיידי בפעילות הבורסות. חוק CLARITY לא התקדם בהצבעה פרוצדורלית שהסתיימה בתוצאה של 49–50, הרבה פחות מ-60 הקולות הנדרשים, והמחלוקת נותרה בלתי פתורה. דבריה של לומיס מדגישים את ההגנות המוצעות, אך ההצבעה לא דחתה כל סעיף בנפרד. הדמוקרטים מצביעים על חששות הנוגעים לאתיקה ולרגולציה, בעוד שבעה סנאטורים הביעו עניין בקיום שיחות נוספות.
בטווח הקצר, סוחרים עשויים לראות בעיכוב המשך של אי-הוודאות הרגולטורית בארה״ב. הדבר עשוי להכביד במידת מה על הסנטימנט כלפי חברות קריפטו הנסחרות בארה״ב או כלפי טוקנים הנתפסים כחשופים לכללים הנוגעים למבנה השוק, אך הכתבה אינה מביאה ראיות לתנועת מחיר ישירה או לזעזוע ביציבות השוק כולו. מדדים רחבים יותר, כגון מגמת הביטקוין, נזילות, נכונות ליטול סיכונים והתפתחויות רגולטוריות, צפויים להיות חשובים יותר.
בטווח הארוך יותר, העברת מסגרת דו-מפלגתית עשויה להבהיר את רישום הבורסות, את ההגנה על נכסי הלקוחות ואת הפיקוח של הרשויות, ובכך לתמוך באמון ובהשתתפות מוסדית. מנגד, מבוי סתום ממושך עלול להותיר את אי-הוודאות על כנה ולהגדיל את עלויות הציות. עיכובים דומים בחקיקה שימשו בדרך כלל גורם המשפיע על הסנטימנט ועל סיכון המדיניות, ולא זרז עצמאי לכיוון מחירים מתמשך. התחזית עשויה להשתנות אם המשא ומתן יניב הסכם או אם המנהיגים יקבעו מועד להצבעה נוספת.