עושי השוק בתחום הקריפטו מתמודדים עם חוסר אמון ועם פערים רגולטוריים
עושי שוק בתחום הקריפטו מתמודדים עם משבר אמון, משום שלענף אין תקנים ברורים לעשיית שוק לגיטימית. חברות מסוימות משתמשות בתווית הזאת כדי להסוות מניפולציות במחירים או נפחי מסחר מלאכותיים, ובכך מעמיקות את חשדנותם של הסוחרים כלפי עושי שוק. התנהלות כזאת שונה מעשיית שוק אמיתית, המספקת נזילות באמצעות הצעות מחיר לקנייה ולמכירה ויכולה לסייע לתפקוד התקין של השווקים.
בניגוד לשוקי המניות המסורתיים, בשוקי הקריפטו חסרים לעיתים קרובות חוזים שקופים, תנאי כניסה וחובות מוגדרות לעושי שוק. הסכמים שאינם מתפרסמים בין מנפיקי אסימונים לחברות מסחר, וכן העובדה שבורסות מקבלות על עצמן תפקיד של עושי שוק, מוסיפים לחששות. המאמר מציין כי הצבת פקודות בכספים של החברה עצמה אינה בלתי חוקית כשלעצמה, וכי שינויים או ביטולים תכופים של פקודות עשויים להיות חלק מניהול סיכונים שגרתי.
מקרה מדרום קוריאה ממחיש את הסיכונים שבכללים לא ברורים: בשנת 2021 הציעו הרגולטורים תחילה קנסות בסך כולל של 48.7 מיליארד וון (כ-35 מיליון דולר) נגד תשע חברות ניירות ערך, בשל פקודות עשיית השוק שלהן. בשנת 2022 קבעו הרשויות שהחברות לא פעלו באופן בלתי חוקי, לאחר שנה שבה עושי שוק נסוגו מהפעילות. המאמר טוען שעל הרגולטורים בתחום הקריפטו לבחון את כוונת המסחר האמיתית, את העמידה בחוזים ובכללי ניהול הסיכונים, את מתן הצעות המחיר לקנייה ולמכירה, והאם הפעילות מפחיתה סיכון—ולא להסתמך רק על שיעורי ביטול הפקודות. תקנים ברורים יותר עשויים לסייע בהשבת האמון ובתמיכה בנזילות השוק.
Neutral
הכתבה מדווחת על בעיה מבנית וקוראת לכללים ברורים יותר; היא אינה מתארת פעולת אכיפה חדשה, שינוי ביסודות של טוקנים או שינוי מיידי בנזילות השוק. לכן, ההשפעה הישירה הצפויה על מחירי הקריפטו באופן רחב היא ניטרלית.
בטווח הקצר, סוחרים עשויים להמשיך לנהוג בזהירות בכל הנוגע לנזילות של טוקנים שנרשמו לאחרונה או נסחרים בדלילות. החשש שעשיית שוק לגיטימית תיחשב בטעות למניפולציה עשוי גם להגביר את הבדיקה של עומק ספרי הפקודות, מרווחי הקנייה והמכירה ושינויים פתאומיים בהיקף המסחר. אם עושי שוק ייסוגו בשל אי־ודאות רגולטורית, נכסים מסוימים עלולים לסבול ממרווחים רחבים יותר, מהחלקה גדולה יותר וממהלכי מחיר חדים יותר. עם זאת, הכתבה אינה קובעת שנסיגה מיידית כזו מתרחשת בשוקי הקריפטו בכללותם.
בטווח הארוך, תקנים ברורים המיושמים בעקביות עשויים להבחין בין אספקת נזילות אמיתית לשני הכיוונים לבין פעילות מניפולטיבית. הדבר עשוי לחזק את האמון, לעודד עושי שוק אחראיים להשתתף ולתמוך במסחר מסודר יותר. פרשת ניירות הערך בדרום קוריאה היא הקבלה מזהירה: הרגולטורים הציעו תחילה קנסות משמעותיים, אך בהמשך לא מצאו כל עבירה, בעוד פעילות עשיית השוק הופסקה במהלך הבדיקה. היא מראה כיצד כללים עמומים עלולים לשבש את הנזילות גם כאשר בסופו של דבר לא נקבע שהחברות פעלו שלא כחוק. על הסוחרים לעקוב אחר הנחיות רגולטוריות, גילויים מצד הבורסות, מרווחים, עומק ספרי הפקודות ואיכות נפח המסחר. ההשפעה הצפויה תלויה בשאלה אם כללים עתידיים יגנו על תקינות השוק בלי להרתיע ספקי נזילות לגיטימיים.