בחירות האמצע בארה״ב מסכנות את חוק CLARITY ואת כללי הקריפטו

ההישגים הצפויים של הדמוקרטים בבחירות האמצע בארה״ב דווחו מאז ככאלה שהעניקו למפלגה שליטה בשני בתי הקונגרס, והגבירו את חוסר הוודאות בנוגע לרגולציית הקריפטו בארה״ב ולחוק CLARITY. הסנאטורית אליזבת וורן עשויה לעמוד בראש ועדת הבנקאות של הסנאט, בעוד שנציגת בית הנבחרים מקסין ווטרס צפויה לכהן כיו״ר ועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים—תפקידים שעשויים להעניק השפעה רבה יותר למבקרי חלקים מסדר היום של תעשיית הקריפטו. שרוד בראון נבחר מחדש באוהיו אף שהוצאו נגדו יותר מ־64 מיליון דולר בהוצאות הקשורות לקריפטו; עד 20 באוקטובר הוציאו קבוצות הקשורות לקריפטו כ־176 מיליון דולר ביותר מ־100 מרוצים לקונגרס. חוק CLARITY, שנועד לקבוע מסגרת פדרלית לשווקים של נכסים דיגיטליים, לא התקדם בהצבעה פרוצדורלית בספטמבר. הוא קיבל 49 קולות מול 50 ולא הגיע ל־60 הקולות הנדרשים. הדמוקרטים קראו לחיזוק הגנת הצרכן, לפיקוח על מימון בלתי חוקי ולכללי אתיקה. הבחירות אינן מכריעות את גורל הצעת החוק, אך הן עשויות להקשות על אישורה או לשנות את סעיפיה. הציפיות הקודמות לתמיכה דו־מפלגתית בצעדים ממוקדים, לרבות חקיקת מס, עדיין עשויות לשמש גורם מאזן, אף שלוביסטים בטוחים פחות לגבי חקיקה רחבה יותר בנושא מבנה השוק. עבור סוחרי קריפטו, השינוי מצביע על חוסר ודאות רגולטורי ממושך בארה״ב ועלול לפגוע בסנטימנט כלפי חברות קריפטו וטוקנים. מחוקקים דמוקרטים עשויים גם לבחון את הקשרים העסקיים של ממשל טראמפ לתחום הקריפטו ואת החלטותיו הרגולטוריות.