מנהיגים ישראלים מזהירים מפני תוכניתו של נתניהו לעקוף סנקציות באמצעות מטבעות קריפטוגרפיים
קבוצה של 109 כלכלנים ומנהיגים עסקיים ישראלים קראה לראש הממשלה בנימין נתניהו שלא לקדם תוכנית לעקיפת סנקציות באמצעות קריפטו. בין החותמים נמצאים יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר, וג'ואל מוקיר, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2025. הם כינו את המטבעות הקריפטוגרפיים „פתרון תמוה” שמשמש קבוצות פשיעה, ואמרו שהוא לא יפתור את בעיית הסנקציות.
ביום שישי אמר נתניהו כי על ישראל להיערך ל„כלכלת עקיפה” במקרה שהבנקים שלה יעמדו בפני סנקציות. כשנשאל אם כוונתו לשימוש במטבעות קריפטוגרפיים, השיב: „בהחלט.” בנק ישראל דחה את ההצעה. הדיון מתקיים לקראת הבחירות בישראל, המתוכננות ליום שלמחרת. עקיפת סנקציות באמצעות קריפטו נקשרה בעבר בעיקר לרוסיה ולאיראן, אך ההצעה תהיה יוצאת דופן משום שישראל היא בעלת ברית קרובה של ארצות הברית.
Neutral
החדשות ניטרליות מבחינת מחירי המטבעות הקריפטוגרפיים, משום שהן עוסקות בהצעה ובוויכוח פוליטי, ולא בנכס קריפטו מסוים, בעסקה בשוק או במדיניות שכבר נכנסה לתוקף. אין מידע ישיר על היקפי מסחר, נזילות או זרימת כספי משקיעים שעשוי להצביע על תנועה מיידית בשוק כולו.
בטווח הקצר, סוחרים עשויים לעקוב אחר הכותרות כדי לזהות סימנים לכך שממשלות עשויות להשתמש בקריפטו או להגביל אותו בתגובה לסנקציות. דחיית ההצעה בידי בנק ישראל והביקורת מצד כלכלנים בולטים עשויות למתן את הציפיות ליישומה. אם הוויכוח יסלים, הוא עדיין עלול להגביר את תחושת הסיכון הרגולטורי והגיאופוליטי, במיוחד עבור שירותי קריפטו החשופים לדרישות הציות לסנקציות.
בטווח הארוך, כל התקדמות לעבר מסגרת לעקיפת סנקציות הנתמכת בידי המדינה עלולה להוביל לבחינה קפדנית יותר מצד ארה״ב ורגולטורים אחרים, בהמשך לחששות הרחבים יותר בנוגע לשימוש בקריפטו בפעילות הקשורה לסנקציות ולרוסיה ולאיראן. הדבר עשוי להשפיע על עלויות הציות ועל הסנטימנט בענף כולו, אך בכתבה לא דווח על צעדים שאומצו. ללא שינוי מדיניות קונקרטי, ההשפעה האפשרית על השוק נותרת מוגבלת ומונעת בעיקר מסנטימנט, ולא משינוי יסודי בשווי הקריפטו.