תוכנית הסנקציות של ישראל באמצעות בלוקצ'יין מעוררת התנגדות
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הציע להיערך לכלכלה שתוכל לתפקד במקרה של הטלת סנקציות בינלאומיות, לרבות צעדים נגד הבנקים במדינה. הוא ציין את הבלוקצ'יין כאמצעי אפשרי ואמר שהזמין תוכנית בנושא, אך לא פורסמו הצעה או פרטים על אופן היישום.
בנק ישראל דחה את הרעיון ואמר שמטבעות קריפטוגרפיים אינם יכולים לעקוף סנקציות. הבנק קרא למדינה לשמור על קשריה הכלכליים עם שותפות סחר מרכזיות. יותר מ-100 כלכלנים, ובהם נגיד בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וכמה זוכי פרס נובל, הזהירו שהתוכנית עלולה לעלות באובדן מקומות עבודה ולהרתיע השקעות זרות. גם יריבים פוליטיים מתחו עליה ביקורת לקראת הבחירות בישראל ב-27 באוקטובר.
הוויכוח מדגיש את מגבלות הבלוקצ'יין כדרך לעקוף סנקציות: אפשר לעקוב אחר עסקאות ברשומות ציבוריות. בעבר הטילו הרשויות בישראל סנקציות על 37 ארנקי קריפטו שהלשכה הלאומית למאבק במימון טרור קישרה למשמרות המהפכה של איראן. לא הוכרזו צעדים ישירים בשוק, ולכן בשלב זה אין בהצעה זרז מסחר ברור למטבעות קריפטוגרפיים.
Neutral
החדשות ניטרליות מבחינת מחירי מטבעות הקריפטו, משום שהן נוגעות למדיניות ישראלית מוצעת ולא למטבע, לפרוטוקול או לצעד שוק מסוים שהוכרז. התנגדות בנק ישראל והיעדר תוכנית ליישום מפחיתים את הסבירות לשינוי מיידי בביקוש לקריפטו או בתנאי המסחר. בטווח הקצר, סוחרים עשויים להתייחס לסיפור כהקשר גיאופוליטי ורגולטורי ולא כגורם שעשוי להניע את המחירים. בטווח הארוך יותר, מדיניות קונקרטית עשויה להשפיע על השימוש בקריפטו באזור או על חששות בנוגע לציות לכללים, אך יכולת המעקב אחר עסקאות בבלוקצ'יין ציבורי והקושי המוצהר לעקוף סנקציות אינם תומכים בהתייחסות להצעה כהתפתחות חיובית. לא הוכחה השפעה ישירה על מטבע קריפטו מסוים.