ההתנגשות על שדרוג קריפטוגרפיה פוסט-קוואנטית של ביטקוין: מו מזהיר לגבי התזמון וסיכוני גודל הבלוק

הדיון על שדרוג קריפטוגרפיית פוסט-קוואנטום של ביטקוין מתגבר כאשר בעלי העניין מסתכלים על דדליין ההגירה של 2029. מייסד JAN3, סמסון מואו, ביקר את בריאן ארמסטרונג מ-Coinbase על לחיצה למעבר "מוקדם יותר" לפוסט-קוואנטום, וטען ששינויים שלא נבדקו עשויים לחשוף את BTC להתקפות ממחשבים קלאסיים של היום. החשש הטכני המרכזי של מואו הוא כי חתימות פוסט-קוואנטיות עשויות להיות גדולות בהרבה (מודדים ב-10–125x). חתימות גדולות יותר עלולות לדרוש בלוקים גדולים יותר, להקטין את מספר העסקאות בכל בלוק, ולפגוע בקצב העיבוד — מה שמעלה חששות מתרחיש "מלחמות גודל בלוקים 2.0". הוא גם צוטט שטענות לגבי אימוץ שיטות PQ נוכחיות עלולות להאט במידה רבה את סולאנה (כ-90% האטה), ומדגיש את ההשפעה הרחבה על קנה המידה מעבר לביטקוין. המחלוקת מתגברת לאחר דו"ח של Google Quantum AI שהציע כי אבטחת הקריפטו עלולה להיחלש מוקדם מהצפוי. גוגל מעריכה שמעבדי קוואנטום עשויים להזדקק לכ-500,000 קיוביטים פיזיים או 1,200–1,450 קיוביטים לוגיים יציבים כדי לפצח אבטחה, והזהירה כי עד כ-7 מיליון BTC הקשורים למפתחות פגיעים עלולים להיות בסיכון בזמן קצר יותר. לא כולם מודאגים. זאק פנדל מ-Grayscale אמר שמחשבי קוואנטום אינם איום מיידי על בלוקצ'יינות ציבוריות, אך יש להאיץ את ההכנות. בינתיים צ'ארלס אדוארדס טען שייתכן שבלעדיי הגירה ל-PQ ביטקוין יתקשה להגיע לשיא חדש, ואדם בק הציע שחומרת קוואנטום פיזית וסקלבילית עשויה עדיין להיות כמה שנים הרחק. לסוחרים, החדשות הללו פחות על פריצה מיידית ויותר על האופן שבו קבלת החלטות ושינויים בפרוטוקולים תחת לחץ זמן עלולים להשפיע על עמדת הביטחון ארוכת-הטווח של BTC וציפיות לביצועי הרשת.