כללי סטייבלקוין ותקרות בבעלות על בורסות מעכבים את חוק הבסיס לנכסים דיגיטליים של דרום קוריאה

השלב השני של חוק הבסיס לנכסים דיגיטליים של דרום קוריאה נדחה עד 2026 בעקבות סכסוכים רגולטוריים, תעשייתיים ופוליטיים המתמקדים בכללי סטייבלקוין ובממשל הבורסה. המחלוקת המרכזית היא בין בנק קוריאה, שרוצה שבנקים יגברו על הנפקת סטייבלקוין המיקושר ל‑won כדי להגן על המדיניות המוניטרית, לבין הרשות לשירותים פיננסיים (FSC), התומכת בהרשאה רחבה יותר שתאפשר לפינטקים ולגופים מאושרים להנפיק סטייבלקוין. טיוטת החוק מציעה דרישות רזרבה מחמירות — המנפיקים חייבים להחזיק רזרבות העולות על 100% מההיצע במחזור בפיקדונות בנקאיים מופרדים או באיגרות חוב ממשלתיות ולהחזיק רזרבות אלה מחוץ למאזניהם — ומציגה חבות ללא אשמה (no‑fault liability) למפעילי נכסים דיגיטליים. הצעה נפרדת ומעוררת מחלוקת הייתה תגביל אחוזי ההצבעה הפרטיים בבורסות הגדולות ל‑15–20%, ותאלץ בעלי המניות הגדולים להיפטר מעבר להגבלה; איגודי התעשייה מזהירים שזה עלול להרתיע השקעות ולערער את הממשל. המכתש בעל השלכות מעשיות לשווקים: קרנות סל (ETF) של ביטקוין ספוט ויוזמות אחרות שדורשות הכרה משפטית בנכסים דיגיטליים נחסמות, פיילוט תאגידי שאמור לאפשר לכ־3,500 חברות לבצע עסקאות בנכסים וירטואליים מושעה, והשקות מוצרים, השקעות ושותפויות נתונות לאי־ודאות. העיכוב בולט לעומת צעדים מהירים יותר בחו"ל — ETF ביטקוין ספוט בארה"ב (2024), הצעת חוק סטייבלקוין בארה"ב (GENIUS Act, 2025), חוק סטייבלקוין של הונג קונג (אוגוסט 2025) וסטייבלקוין ין של יפן (אוקטובר 2025) — מה שמעורר דאגות לגבי התחרותיות של דרום קוריאה בהנפקת סטייבלקוין ושירותי קריפטו. המהלכים הפוליטיים נמשכים: המפלגה השלטת מאחדת הצעות בעוד האופוזיציה מתכננת חוק משל עצמה באמצעות ועדה מיוחדת. מילות מפתח ראשיות: South Korea digital asset law, stablecoin rules, exchange ownership cap. מילות מפתח משניות: Bank of Korea, FSC, reserve requirements, no‑fault liability, spot BTC ETF, fintech participation.