ממשלת ארה״ב רוכשת אחזקות ביותר מ־40 חברות במסגרת מהלך השקעה בהיקף של 30 מיליארד דולר
לפי הערכה של המועצה ליחסי חוץ, מאז שדונלד טראמפ החל את כהונתו השנייה הודיעה ממשלת ארה״ב על 43 עסקאות של מניות או כתבי אופציה, שבהן מעורבות יותר מ-40 חברות ושמעורבים בהן כ-30 מיליארד דולר. אחזקות הממשלה בארה״ב משתרעות על פני תחומים ובהם מוליכים למחצה, מינרלים קריטיים ומחשוב קוונטי. עסקה אחת העניקה לממשלה אחזקה של 35% בחברה המבקשת לפעול בתחום הנפט בוונצואלה.
אינטל היא אחת האחזקות הבולטות. באוגוסט 2025 רכשה הממשלה 9.9% מיצרנית השבבים תמורת כ-8.9 מיליארד דולר. שווי האחזקה עלה עד ל-61 מיליארד דולר עם עליית מניית אינטל, ואז ירד לכ-41 מיליארד דולר לאחר גל מכירות בשוק. לכן אחזקות ממשלת ארה״ב חשופות במידה ניכרת לתנודות בשוק המניות. חלק מהעסקאות כוללות גם הלוואות, הסכמי אספקה או תנאים מיוחדים אחרים, והסמכות המשפטית שמכוחה נעשו הסדרים מסוימים טרם נבחנה במלואה.
Neutral
בדוח אין זרז ישיר הקשור למטבעות קריפטוגרפיים: הוא אינו מתאר רכישות קריפטו, רגולציה או שינויים במדיניות הנוגעת לנכסים דיגיטליים. הרלוונטיות המיידית ביותר לשוק היא עקיפה. תיק השקעות ממשלתי גדול, הכולל טכנולוגיה ותעשיות אסטרטגיות, עשוי להשפיע על הסנטימנט כלפי מניות, ובמיוחד מניות של חברות מוליכים למחצה. עם זאת, השפעתו על מחירי הקריפטו אינה ודאית, וסביר שהיא משנית לעומת תיאבון הסיכון הרחב, ציפיות הריבית ותנועות הון ייחודיות לקריפטו.
בטווח הקצר, סוחרים עשויים לעקוב אחר שינויים במניות Intel ובמניות הטכנולוגיה כאות לסנטימנט הסיכון. מכירה חדה בשוק המניות עלולה להכביד על הקריפטו, לצד נכסי סיכון אחרים, ואילו עליות עשויות להעניק לסנטימנט דחיפה מתונה; אף אחת מהתוצאות אינה נובעת באופן אוטומטי מהחזקות הממשלה. בטווח הארוך, היקף ההשקעות והשאלות בנוגע לתנאי העסקאות ולסמכות החוקית עשויים לעורר דיון על מעורבות ממשלתית בשווקים התאגידיים. הדבר עשוי להשפיע על הסנטימנט הרחב יותר כלפי מדיניות, אך המאמר אינו מספק ראיות לשינוי ישיר בכללי שוק הקריפטו או בנזילותו. לכן, הסיווג המתאים הוא ניטרלי.