משרד האוצר האמריקאי מחמיר את הכללים להשקעות בבינה מלאכותית ובשבבים
משרד האוצר האמריקאי הציע תקנות שיגבילו חלק מההשקעות האמריקאיות בבינה מלאכותית ובמוליכים למחצה במדינות זרות מסוימות. ההצעה מתבססת על Outbound Investment Security Program (OISP), שנכנסה לתוקף ב־2 בינואר 2025. התוכנית אוסרת השקעות מסוימות בגופים סיניים ומחייבת להודיע למשרד האוצר על השקעות אחרות בתחומי הבינה המלאכותית, המוליכים למחצה והקוונטים.
התקנות מוצעות בזמן שהקונגרס מבקש להרחיב את התוכנית למדינות נוספות ולתחומי טכנולוגיה נוספים, ובהם מחשוב עתיר ביצועים ומערכות היפרסוניות. COINS Act, שנחתם בדצמבר 2025, קובע מועד אחרון במרץ 2027 לקביעת תקנות חדשות. ההצעה עדיין אינה סופית, והמדינות והפעילויות שייכללו בה יהיו פרטים חשובים שיש לעקוב אחריהם.
האכיפה כבר החלה: משרד האוצר קנס את Amidi, LLC ב־200,000 דולר על כך שלא דיווחה על השקעה בסך 92,478 דולר שביצעה חברת הבת שלה בסין בחברת הבינה המלאכותית והרובוטיקה Noematrix. המקרה מדגיש שגם השקעות עקיפות באמצעות חברות בנות בחו״ל עשויות להיבדק. עבור משקיעים וחברות, התקנות עלולות להגדיל את עלויות הציות ולהשפיע על מימון חוצה גבולות של חברות בתחום הבינה המלאכותית והשבבים.
Neutral
להצעה אין השפעה ברורה ומיידית על שוקי מטבעות הקריפטו. היא מכוונת להשקעות של ארצות הברית במגזרי טכנולוגיה רגישים בחו״ל, ולא לנכסי קריפטו, לבורסות או לרשתות בלוקצ׳יין. בטווח הקצר, סוחרים עשויים לעקוב אחריה כחלק מהמדיניות הרחבה יותר של ארצות הברית כלפי סין ומהסיכונים במגזר הטכנולוגיה, אך הקשר העקיף של ההצעה לקריפטו הופך תנועה מתמשכת בשוק בעקבותיה לבדה לבלתי סבירה.
בטווח הארוך, הרחבת מגבלות ההשקעה עלולה להגדיל את עלויות הציות ואת חוסר הוודאות עבור קרנות הון סיכון, חברות טכנולוגיה ומשקיעים חוצי גבולות. הדבר עשוי להשפיע על הסנטימנט כלפי מניות טכנולוגיה, ובעקיפין גם על נכונותם של משקיעים לקחת סיכונים בשווקים. הכרזות דומות של ארצות הברית על פיקוח על יצוא ועל מדיניות הקשורה לסין עוררו לעיתים תנודתיות קצרת מועד במניות טכנולוגיה ובנכסים מסוכנים נוספים, אך תגובות הקריפטו היו תלויות בדרך כלל בשינויים נלווים בציפיות לריבית, בעוצמת הדולר ובנזילות הכוללת. עד שהכללים ייקבעו סופית והיקפם יתבהר, ההערכה הניטרלית היא המתאימה ביותר.