סנקציות ארה"ב פוגעות ב-Nobitex ובבורסות הקריפטו האיראניות במבצע "זעם כלכלי"

משרד האוצר של ארה"ב (OFAC) הודיע על סנקציות אמריקאיות נגד Nobitex, בורסת הקריפטו הגדולה ביותר באיראן, במסגרת מסע "Economic Fury". ב-2 ביוני OFAC הטיל אף סנקציות על שלוש פלטפורמות איראניות נוספות: Wallex, Bitpin ו-Ramzinex, וכינה בכירים באופן אישי, כולל יו"ר Nobitex אמיר הוסיין ראד והמנכ"ל סייד עלי ח'וי. לפי OFAC, Nobitex טיפלה ביותר מ-50% מהזרימות של נכסים דיגיטליים לאיראן ב-2025. הסוכנות טוענת שהבורסה תמכה בעסקאות הקשורות ל-IRGC, בפעילויות כופרה (ransomware), ובמסלולי סטייבלקוין שבבנק המרכזי של איראן השתמשו בהם. הפעולה קשורה לצווים ביצועיים אמריקאיים (כולל 13224 ו-13902), האוסרים על אזרחים אמריקאים להעביר עסקים עם צדדים עותרים ומגבירים את סיכון הסנקציות המשניות עבור חברות זרות שממשיכות בפעילות. Nobitex טוענת שיש לה יותר מ-11 מיליון משתמשים (כ-אחד מתוך שמונה איראנים). הבורסה דיווחה בעבר על פריצה ביוני 2025 באובדן של כ-90 מיליון דולר. נפרד מכך, משרד האוצר ציין שצעדים מוקדמים כבר הקפיאו כמעט 500 מיליון דולר בנכסים דיגיטליים הקשורים למשטר, והסנקציות אלה באות לאחר חריגה אמריקאית שבה הוחרמו כ-1 מיליארד דולר בנכסי קריפטו שקשורים לפעילות ממשלתית איראנית. עבור סוחרי קריפטו, המשמעות המסחרית המרכזית היא ציות וסיכון זרימה: סנקציות אמריקאיות המכוונות ל-on-ramps ולתשתיות הקריפטו של איראן יכולות להפחית נזילות נגישת מחוץ לבורסה, להדק בדיקות OTC ובדיקות מול שותפים, ולהגביר תנודתיות בזרימות אזוריות הקשורות לסמכויות שנוצרו עליהן סנקציות — במיוחד סביב גישה לבורסות ולמסלולי סטייבלקוין.